החלטת אוניברסיטת חיפה מה 02/12/2021 :

לכבוד
מר איתן אייזנברג 
 
הננו מתכבדים להודיעך כי מתוקף הסמכויות המוענקות לו על ידי חוקת האוניברסיטה ובהתאם להמלצות הנשיא והוועד המנהל, החליט סנאט האוניברסיטה להעניק לך את התואר דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה.
 
התואר מוענק מתוך הערכה עמוקה על תרומתך יוצאת הדופן למשק האנרגיה של ישראל; על הישגיך המדעיים כגיאולוג בעל שם עולמי, התורמים רבות לניהול משאבי האנרגיה והסביבה בהיבט הגיאולוגי, בישראל ובעולם כולו, ועל חזונך המקצועי הנועז, החדור אידאולוגיה ציונית, שקנה השפעה רחבה במעגלים שונים בארץ ובעולם, הן בזירה האקדמית והן מחוצה לה.
 
אוניברסיטת חיפה מוקירה את תרומתך הכבירה לביסוס מעמדה של מדינת ישראל  כיצואנית חשובה של אנרגיה, עובדה המקנה לה עוצמה והשפעה מכרעת על היציבות הגיאופוליטית במזרח התיכון, ואת מסירותך האידיאולוגית להכשרת דור חדש של חוקרים בתחום ולבניית יכולת מקצועית ואקדמית בארץ.
 
על כל אלה, נמצאת ראוי לאות הכבוד הרם ביותר שמעניקה האוניברסיטה – דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד, ואנו שמחים על כי נאותת לקבלו מידינו.
 
נתכבד ונודיעך בהמשך לגבי מועד הענקת התואר ונעביר אליך פרטים מלאים אודות הטכס.

דברים במעמד הענקת תואר לאיתן 07.03.2022

תודתי לאוניברסיטת חיפה על  התואר והכבוד שהענקתם לי. תודתי לממליצים האמיצים ותודתי לכל אלו שתמכו בי בדרך בה הלכתי עד הלום.   

מתן אלעד, דוקטורנט לגיאולוגיה של אוניברסיטת חיפה המודרך במשותף על ידי פורופסור יצחק מקובסקי ודר. גל הרטמן הוא דוגמא טובה לשיתוף הפעולה הפורה שנוצר בין האקדמיה לבין חברה כלכלית . וזה רק קצה הקרחון , הרשימה ארוכה.

את פרופסור איציק מקוסבקי פגשתי לראשונה בחיי בתחילת שנות ה 90 כאשר רציו ביצעה מספר קוים סייסמיים יבשתיים באזור גן-יבנה .  ב 2004 , כאשר בדקתי את הקשר שבין שדות הנפט של אל – עלמיין ,הגיאולוגיה של המדבר המערבי של מצרים ואגן הלבנט , היה זה איציק שהדריך אותי היכן לבקר ומה לראות . סיור זה עזר לי מאוד בהכנת הפרוספקט הנקרא היום ” לוויתן עמוק “.

בסוף 1992 הפגיש הגורל ו עו”ד ריצי רוברסס ביני לבין קבוצת משקיעים בשם רוטלוי , לנדאו וצפרירי . מאז ועד היום אנו עוסקים בחיפושי והפקת נפט וגז תחת השם ” קבוצת רציו “. למרות האכזבות שבדרך האמינו  מקימי הקבוצה זכרונם לברכה ובניהם ,שיבדלו לחיים ארוכים , ליגד ו יגאל בדרכי ובזכות ההתמדה הגענו יחד לגילוי לוויתן.

כאשר שואלים את ליגד ויגאל , איך מצאתם את לוייתן ? הם תמיד עונים ” היה לנו מזל ” .מידי סוף שנה אני שואל את המנהלים הצעירים ” אולי הגיע זמני לפרוש ” ומידי שנה הם עונים לי ” עדיין לא ” . לאחרונה הבנתי שהם פשוט לא רוצים שהמזל יעזוב את קבוצת רציו.

שדות הגז הגדולים של ישראל , לוויתן ו תמר , נתגלו בשנים 2009 – 2010  ומאז ועד היום הם גרמו לשינוי מהותי במצבה הבטחוני והכלכלי של מדינת ישראל : 

מאמברגו נפט של סוף שנות ה  60 וה  70, לעצמאות מוחלטת בנושא אנרגיה , 

מאויר מזוהם בתרכובות גפרית , תרכובות חנקן ו 2CO לאויר נקי יותר וזאת כתוצאה מהמנעות משימוש בנפט ובפחם ליצירת חשמל.

יש לנו היום חשמל זול, יחסית לאירופה.

באשר לאספקת מים, אי תלות במזג האויר ובעצירת גשמים וזאת כתוצאה מהתפלת מים זולה יחסית.

לאחרונה , ישראל מייצאת כמויות משמעותיות של גז לירדן ולמצרים , הייצוא מחזק את הגשר שבין ישראל לשכנות אלו ומכניס לקופת המדינה 63% מתקבולי הגז.

יוון , קפריסין וישראל חולמות על “צינור מזרח הים התיכון ” שיעביר גז מישראל לאירופה ואפילו ידידנו המפורסם מתורכיה ,מר ארדואן , מעוניין בצינור גז שיעביר גז לאירופה דרך תורכיה. ממש ימות המשיח .

לפני 3 חודשים , איתי רפאל מנכ”ל רציו פטרוליום ,דר. גל הרטמן , מנהל החיפושים של רציו פטרוליום ואנוכי התייצבנו בפני רשויות השלטון בראבט , בירת מרוקו , וחתמנו על עסקה לחיפושי נפט וגז מעניינת במיוחד . את עיקר העבודה בצעו איתי ו גל ואילו אני הייתי שם לקישוט בלבד. במועד זה הבנתי כי הצלחנו להקים ברציו דור צעיר של אנשי מקצוע , ממשיכי דרך , וזה גרם לי לסיפוק רב.

הרוח הירוקה הסוחפת היום את העולם המתקדם לא פסחה על קבוצת רציו . אנו מעורבים היום בפרוייקט להטמנת פחמן המובל ע”י דר. גו’ש שטיינברג  ו אורי  לוינשטיין , באנרגיה גיאותרמית ובאופן עקיף , דרך יגאל ו ליגד המושקעים בחממת קפיטל נייצ’ר הון הטבע , במספר רב של פרוייקטים ירוקים. 

לסיום אני רוצה להודות לכל אלו שטרחו ובאו לכאן לכבדני.

תודה.

טכס הענקת ד”ר לשם כבוד – דברי איתן וגל

[איתי] לכל אחד פה יש את האיתן שלו, עבור גל ועבורי איתן הוא אח גדול – מדריך ומלמד, חבר נאמן, דואג שצריך ויודע לאתגר כל הזמן בדרך שתדחוף אותנו קדימה. אין ספק איתן שבעשור האחרון ההשפעה שלך על עיצוב דמותינו המקצועית והאישית, היא עצומה. הכנת אותנו היטב לשאוף את אבק הדרכים וגם את אוויר הפסגות, והכל בלי שנאבד ריכוז ובלי שנשכח את המשימה והמטרה.     

[גל] זכינו להכיר אותך בתחילת הדרך כבר כמר לוויתן. כל הכתרים היו  כבר שם. במקום בו אנשים רגילים היו נשענים לאחור ונהנים מפירות ההצלחה אתה רק קיבלת עוד תיאבון… בדרך אל התגלית הבאה… הפרויקט הבא… ראיה ארוכת טווח… לעבר עוד עשור או שניים… לא מחפש את הכאן ועכשיו אלה את הרחוק, הקשה, הבלתי ניתן להשגה… 

לימדת אותנו לא לפחד להעז… להאמין… לדמיין… גם כשלאחרים נראה לא הגיוני. 

עבורנו אתה מורה, בעיקר לתורה שבעל פה… את החומר הזה אי אפשר למצוא בספרים, וגם לא בהרצאות וקורסים… אבל לא רק מורה, גם תלמיד… במקביל לביטחון העצמי הרב, ואולי גם בזכותו, אתה גם תלמיד טוב ושקדן. לא מתבייש לשאול, סקרן ללמוד דברים חדשים, להיות מעודכן. יש בך את שני הקצוות – עוצמה ונוכחות חזקה, אל מול שקט פנימי וענווה כנה – לא מבין על מה כל הרעש… שני הקצוות האלו שעלולים להתנגש, אצלך רק מעצימים ויוצרים עבורנו מודל אמיתי לחיקוי.

גאים לעמוד כאן היום לצידך כשמוקירים לך על פועלך המרשים ומקווים שאנחנו מצליחים להסב לך קצת נחת בתמורה לכל מה שאתה נותן לנו. 

[איתי] אבל לא באנו לסכם שום דבר! אנחנו עדיין בעיצומו של המסע, נושאים בגאווה הישגים וגם צלקות משותפות, ואלו רק מהדקות את הקשר בינינו. 

אמירה, לך אנחנו אומרים, תתכונני – יש לנו שנה עמוסה שממשיכה כבר מחר בבוקר. מחכים לנו בקוצר רוח בפיליפינים, בגיאנה, במרוקו, בגוואטמלה ועוד… אנחנו מוכרחים את איתן איתנו בכל המסעות האלו. מעבר לערך המוסף הענק שלו שם הוא גם תמיד ידאג שכולנו נחזור הביתה בשלום. 

איתן, לחיי עוד עשור של עשיה משותפת! יחד נמשיך לחצות גבולות פיסיים ומנטליים.

ונברך אותך בברכה של רציו פטרוליום, אותה ברכה שאתה לימדת אותנו – שלא יגמר ושלא נתבלבל!

דברי יעל אייזנברג בשם המשפחה

כתבה בוואלה – “כבוד לד”ר אייזנברג”