הגיאולוג הראשי של רציו, איתן אייזנברג, מסביר כיצד נוצר נפט במעמקי הים ומפרט באילו תנאים נוצר שדה נפט.

אייזנברג מסביר כי פלנקטון הם בעלי חיים וצמחים זעירים החיים בשכבת הים העליונה המוארת על ידי קרני השמש. הפלנקטון המת שוקע לקרקעית הים או האגם ומעשיר אותה בחומר אורגני. נהרות מובילים גרופת, המכילה בין השאר חומר אורגני, אל הים. הגרופת מכסה את החומר האורגני, שומרת שלא יתחמצן ובונה שכבות שכבות של סלעי משקע.

כאשר החומר האורגני הופך לחלק מהסלע, אנו קוראים לו ‘קרוגן’. סלע המכיל קרוגן נקרא ‘סלע מקור’, ‘סלע אם’ ובאנגלית ‘source bed’.

בקטריות אוכלות את החומר האורגני שבסלע ומייצרות גז מתאן. איתן איזנברג מציין שמולקולה אחת של גז מתאן בנויה מאטום אחד של פחמן המוקף ב-4 אטומים של מימן, כפי שניתן לראות בתמונה. לגז שנוצר בדרך זו אנו קוראים ‘גז ביוגני’. הגז שנמצא בשדות תמר ולוויתן למשל, הוא גז ביוגני.

כאשר חודרים למעבה האדמה, הטמפרטורה עולה בכ-30 מעלות צלסיוס לכל קילומטר עומק. כאשר הטמפרטורה עולה לסביבות 70 מעלות צלסיוס, הבקטריות מתות ותהליך יצירת הגז הביוגני נפסק.

כאשר הטמפרטורה עולה לסביבות 80-90 מעלות צלסיוס, הקרוגן הופך בהדרגה לנפט (נפט + גז). תהליך זה נמשך בטווח הטמפרטורה 80-150 מעלות. איתן אייזנברג מוסיף כי לטווח זה נהוג לקרוא ‘חלון הנפט’.

איך נוצר שדה נפט?

בכל סלע, כמו בסלעי חול או בסלעי גיר ודולומיט, יש חללים המלאים בדרך כלל במים מלוחים. הנפט קל יותר ממים ולאחר שנוצר בסלע האם, הוא מחפש כל דרך אפשרית לצוף על המים. במילים אחרות, אומר איתן אייזנברג, הנפט מחפש דרך לעלות לכיוון פני השטח לקרקעית הים או פני היבשה, שם הוא מופיע כמעיינות נפט או גז.

חלק מסלעי המשקע הם סלעים אטומים, ללא חללים, למשל שכבות חרסית ושכבות מלח. שכבות אלו מסוגלות לעצור את נדידת הנפט לפני הקרקע ולכן הם נקראות ‘סלעי כיסוי’. כאשר סלעי הכיסוי עוצרים כמויות נפט כלכליות, אנו קוראים למאגר זה ‘שדה נפט’. ראו תמונה.